כן, "אין" בועת נדל'ן

"המצב בישראל מצויין"

"אין שום בעיית מחירי נדל"ן, יקר לך? תעבור לפריפריה"

אני עדיין שומע את טענות הפינוק מועלות כנגד המחאה על עלוית החייה ובאופן מדוייק - עלויות המגורים.

וכדי לגרום לשינוי צריך תמיכה ציבורית, ולשם כך צריך קודם כל להבין שיש בעיה.

נקח דוגמא:
גיא רוצה לקנות דירה (נעזוב בנתיים את הגורמים לכך למרות שהם חשובים כשלעצמם), הוא רווק ומחפש דירה לעצמו.

ההכנסה הפנויה שלו מעל הממוצע, 10k₪/חודש

הוא מעדיף דירה בתל-אביב, בגלל הקירבה לעבודה, הזדמנויות העבודה, קירבה לספקי מוצרים ושירותים, ותחבורה ציבורית שהיא זמינה יחסית.

לשם כך הוא מקציב את הכמות המקסימלית המומלצת להחזרת ההלוואה שהיא 33% שזה יוצא לו
3,333₪/חודש

עלות דירת 2 חדרים ממוצעת בתל אביב עולה 1.3M₪~

ריבית ההלוואות (prime) נכון לכתיבת שורות אלא היא 3.5%, וסביר שבתנאי התחרות בשוק המשכנתאות הלוואה יקבל בPrime-0.9%  כלומר 2.6%
אבל היא צפוייה לעלות ל4% לפחות במהלך השנים הבאות ולכן יש גם לקחת את זה בחשבון. (תודה לאיתי על התיקון)

לצורך החישוב נניח שהריבית הממוצעת במשך העשרות שנים הבאות היא בממוצע 2.5%, וזאת הערכה נמוכה


לגיא אין הורים שיכולים לעזור לו בהון הראשוני, לכן יש לו 2 אפשריות:
1. לוותר על רכישת דירה בכלל.
2. לחסוך 30%~ משווי הדירה כדי שהבנק יסכים לתת לו את ההלוואה.

כדי לחסוך 30% (=400K₪) , הוא לא יכול לשים בצד 33% ,יש לו שכירות לשלם לכן הוא שם  15% מההכנסה.
תחת תנאים אידיאליים שהוא באמת שומר בצד כל חודש יקח לו לשם כך 22 שנים!

ואז הוא יבקש את ההלוואה שאותה יחזיר במשך עוד 30 שנים!
ובדרך ישלם ריבית לבנק בסך 380K₪

כך שסך הכול לקח לו 52 שנים!

האם זהו מצב רצוי?
האם זה בכלל הגיוני?